קטגוריה: תכנים

הפסוק המוכר כל-כך "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" מופיע בפרשת קדושים, לכאורה לא במקום הטבעי שלו. תחילת הפרשה מוקדשת למצוות מוסריות שבין אדם לחברו: דאגה לעניים, לא לגנוב, לא להלין שכר, לא לקלל חרש ולא להכשיל עיוור, לא לרכל ואפילו לאהוב את רעך כמוך (גם אם הוא לא בדיוק כמוך). המצוות הקשורות לזקנים מחכות בסבלנות, (כמו שמבוגרים רגילים…) והן מופיעות רק לאחר רצף של ציוויים המתרים בנו לא לנהוג בחוקות הגויים: "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים ואל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלוקיכם: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך אני ה'".

בעל  "העמק דבר", הנצי"ב מוולוז'ין, מתייחס לשאלה הזו ומסביר כי לא סתם ניצב הפסוק הזה בסמוך למצוות המזהירות מעבודה זרה ומחוקות הגויים. בעוד שמנהגי הגויים היו לפנות אל האובות והידעונים בשעת צרה או כדי לדעת את העתיד, הרי שתורתנו הקדושה דורשת מאיתנו לכבד את הזקנים שלנו. זוהי התשובה היהודית למנהגי הגויים. ובלשוננו: אצלנו לא פונים אל קוסמים ומכשפים, אובות וידעונים, אלא אל האבות והידענים, הזקנים והחכמים.

מסר יהודי וחינוכי חשוב זה יצוין השבת בע"ה באלפי בתי כנסת וקהילות ברחבי הארץ. האדם המבוגר, הזקן, ראוי לכבוד בשל ניסיונו וחוכמתו. לצערנו, אנשים מבוגרים עולים אצלנו לכותרות לעיתים קרובות מדי בשל פעולות אלימות המופנות נגדם. תפקידנו הוא להדגיש דווקא את תרומתם, את יכולתם בשלל תחומים, את ניסיון חייהם העומד לרשות החברה כולה.

המשרד לאזרחים ותיקים אשר זכיתי להתמנות לא מכבר לעמוד בראשו, בונה ומחדש בימים אלה תוכניות עבודה בשלל תחומים הנוגעים לכל אזרח ובעיקר למבוגרים שבתוכנו. אבל כל התוכניות היפות והפרויקטים המקסימים שהמשרד מפעיל (זו ההזדמנות להודות גם לקודמתי בתפקיד, סגנית השר לאה נס, על עבודתה המצוינת בתחום), אינם מספיקים ללא שותפות של הציבור הרחב. כאן לא מדובר בתקציבים אלא בהבנה של דור שלם על חשיבות היחס הטוב וההוגן כלפי המבוגרים. בבתי הספר, בתנועות הנוער, במוסדות הבריאות והמשפט וברחוב, עלינו לשים לב יותר לקשישים. עלינו כחברה לדאוג לכך שיותר מבוגרים ימשיכו לעבוד, להתנדב, ללמוד, ליצור בכל מסגרת ראויה. לא צריך להעביר בכוח זקנות את הכביש כמו בבדיחה הידועה ("היא התנגדה" מסביר שם הילד את איחורו לבית הספר). צריך לראות בהם בני אדם, אזרחים הראויים לכבוד מיוחד.

על שבת זו הכרזנו כשבת "והדרת". המשרד לאזרחים ותיקים פנה בבקשה לכל בתי הכנסת ולכל הרבנים ונושאי הדרשות להקדיש את שיעוריהם ודברי התורה לעניין זה. גם תנועות הנוער, דתיות ולא דתיות, יפעלו בנושא. בבתי הכנסת זו הזדמנות להעלות לתורה דווקא את זקני הקהילה או את האדם המבוגר ביותר בקהילה. אני מקווה שלקראת השנה הבאה יהפוך העניין כבר למנהג ונרתום גופים רבים לפעילות ולהעלאת המודעות.

ראוי שהבשורה של "והדרת פני זקן" תצא מבתי הכנסת, מתוך קהילות של תורה. וכך לא רק מצווה נקיים, אלא מפני שיבה תקום חברה מתוקנת וטובה יותר.

שבת קדושים – והדרת פני זקן

ביום רביעי האחרון פורסם דו"ח של הקרן לרווחת ניצולי השואה על מצב ניצולי השואה בארץ. האמת בדרך כלל הנתונים המבהילים הללו  מתפרסמים לפני יום השואה. בדוח מפורסם ש:

60% מכלל ניצולי השואה מוטרדים ממצבם הכלכלי, וכ-50 אלף מכלל הניצולים חיים כיום בישראל מתחת לקו העוני  – עוד עולה מהדו"ח כי 43% מהנשאלים העידו שהם חוששים כי השואה עלולה לחזור על עצמה. 50%  מרגישים בדידות. 

זה דו"ח רק לגבי ניצולי השואה אם היינו עושים בדיקה לגבי כלל אוכלוסיית "האזרחים הותיקים" – הגיל השלישי לא בטוח שהמצב היה יותר מאיר פנים.

כיצד התורה מתייחסת לזקנה? 

בפרשת השבוע שלנו אנו פוגשים את הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" . הפסוק הזה כולל בתוכו שני סוגי אוכלוסיה , שני סוגי אנשים שאולי אנחנו קצת יכולים לשכוח אותם כי הם אולי לא מספיק רלוונטיים לעולם הצעיר הסוחף והדינמי שלנו. אולי הם גם יכולים ליהיות קצת עול או מעיקים לחיים שלנו . 

השיבה והזקן. באופן הפשוט מדובר פה על אנשים מבוגרים בעלי נסיון החיים הגדול – אוכלוסיית האזרחים הותיקים. השבת הזו שלנו מוקדשת ונקראת ע"י המשרד לאזרחים ותיקים שבת והדרת על שם הפסוק. והשבת הזו אמורה לעורר אותנו במחשבה ובמעשה ביחס לזקן. מחר בעליית שלישי בה נקרא את הפסוק הזה יעלה זקן המתפללים בקהילה כדי לעורר את היחס והכבוד שעם ישראל נותן לזקן. העם היהודי תמיד ידע  להעריך את האדם בעל נסיון החיים העשיר הנוצר על ידי אירועים זכרונות של שנים רבות, התחנכנו תמיד על "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" 

 

הגמרא בקידושין לב: מחלקת בין השיבה לבין הזקן. השיבה הוא המופלג בשנים ואילו הזקן זה מי שקנה חכמה. כאן כבר לא מדובר על גיל אלא על ניסיון והשקעה של תלמידי חכמים. על אחת כמה וכמה נוסיף כבוד הערכה ויחס חיובי לאותם אלא שהם גם זקנים בחכמה וגם זקנים בגיל. "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" . זקני הדור ומנהיגי הדור שהתכונה הכפולה הזו של זקנה בגיל ובחכמה הייתה כרטיס כניסה ליהיות חלק משבעים הזקנים המנהיגים את עם ישראל. 

 

הרש"ר הירש כותב: "עלינו לקלס ולהעריץ את שני אלה: את השכל האנושי הבהיר והמיושב , המבשיל ע"י הנסיון (פה הוא מתכוון לזקן בגיל, ואני אוסיף שגם אם הגוף חלש וצריך תמיכה הרבה פעמים זה לא מלמד על בהירות השכל, השכל  עדיין בהיר, לצערינו יש מצבים של זקנה מופלגת שגם זה נעלם אבל אין זה פוטר אותנו מהדאגה ומהיחס אליהם)  ממשיך הרש"ר הירש: "ואת רוח ה' היוצאת מהתורה , וכל מקום שנמצאם בישיש ובחכם נביע את הערצתנו על ידי קימה והידור" 

 

פרשת השבוע שלנו פרשת קדושים- אתה רוצה למצוא ולראות קדושה בעולם תחפש את זה אצלך, לא שם. אצלך האופן הפשוט ביותר "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" זה מבחן אישי של כל אחד ואחת. זו קדושה שנמצאת בחיים עצמם. לכן מסיים הכתוב "ויראת  מאלוקיך אני ה'" אלו מהדברים המסורים ללב לא תמיד יראו את זה לא תמיד יעריכו את זה לא תמיד יתייחסו לזה. 

 

בפסוק שלפני כתוב:  "אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלקיכם" 

בדבריו הנפלאים של הרש"ר הירש הוא מעמיד  את שני הפסוקים זה מול זה. והפסוק של הזקנה הוא אנטיתזה, הפוך לגמרי מהאוב וידעני. כשאתה בדלמה כשאתה במשבר כזה או אחר בחיים אתה יכול לבחור ללכת לכל מיני אוחזי עינים ומגידי עתידות למיניהם  ולתת כח למי שאין לו באמת כח, להעצים כוחות של טומאה או שיש משבר יש אנשים שיש לפנות אליהם יש זקנים בעם ישראל יש זקנים בעלי שכל בהיר ויש זקנים בעלי חכמת התורה. "השכל האנושי הבהיר והברור וחכמת ה' הכתובה בתורה המאירה את עיני האדם- הם הם שנתמנו בידי ה' להורות לאדם את דרכו "  ולתת כח למי שבאמת יש כח.

 

נסיים בדברי המדרש על הפסוק שאומר יעקב לבניו " ואל שדי יתן לכם רחמים" שצריך להתפלל על הזקנה עוד לפני שהיא תגיע: 

זשה"כ על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא (תהלים לב) מהו לעת מצוא א"ר אבא לעת מצוא הזקנה, צריך אדם להתפלל על זקנתו שתהא עיניו רואות ופיו אוכל ורגליו מהלכות שבזמן שאדם יזקין הכל מסתלק ממנו, ביצחק מה כתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות (בראשית כז) ביעקב כתיב (שם מח) ועיני ישראל כבדו מזוקן ופיו אינו אוכל שכן מצינו ברזילי אומר לדוד אם יטעם עבדך את כל אשר אוכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדוני המלך (שמואל ב יט)

הרב דובב בינדיגר- רב קהילת היכל שלמה קריית הרצוג- בני ברק

 

שבת "והדרת"

הפסוק המוכר כל-כך "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" מופיע בפרשת קדושים, לכאורה לא במקום הטבעי שלו. תחילת הפרשה מוקדשת למצוות מוסריות שבין אדם לחברו: דאגה לעניים, לא לגנוב, לא להלין שכר, לא לקלל חרש ולא להכשיל עיוור, לא לרכל ואפילו לאהוב את רעך כמוך (גם אם הוא לא בדיוק כמוך).

המצוות הקשורות לזקנים מחכות בסבלנות, (כמו שמבוגרים רגילים…) והן מופיעות רק לאחר רצף של ציוויים המתרים בנו לא לנהוג בחוקות הגויים: "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים ואל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלוקיכם: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך אני ה'".

בעל "העמק דבר", הנצי"ב מוולוז'ין, מתייחס לשאלה הזו ומסביר כי לא סתם ניצב הפסוק הזה בסמוך למצוות המזהירות מעבודה זרה ומחוקות הגויים. בעוד שמנהגי הגויים היו לפנות אל האובות והידעונים בשעת צרה או כדי לדעת את העתיד, הרי שתורתנו הקדושה דורשת מאיתנו לכבד את הזקנים שלנו. זוהי התשובה היהודית למנהגי הגויים. ובלשוננו: אצלנו לא פונים אל קוסמים ומכשפים, אובות וידעונים, אלא אל האבות והידענים, הזקנים והחכמים.

מסר יהודי וחינוכי חשוב זה יצוין השבת בע"ה באלפי בתי כנסת וקהילות ברחבי הארץ. האדם המבוגר, הזקן, ראוי לכבוד בשל ניסיונו וחוכמתו. לצערנו, אנשים מבוגרים עולים אצלנו לכותרות לעיתים קרובות מדי בשל פעולות אלימות המופנות נגדם. תפקידנו הוא להדגיש דווקא את תרומתם, את יכולתם בשלל תחומים, את ניסיון חייהם העומד לרשות החברה כולה. 

(מתוך מאמרו של אורי אורבך ז"ל "מפני שיבה תקום חברה" שנכתב לקראת שבת "והדרת" הראשונה ופורסם בעלון "מצב הרוח" במאי 2013)

 

בשבת פרשת "קדושים" נקרא בבתי הכנסת את הפסוק "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן", ונמשיך את המסורת המיוחדת שהגה אורי אורבך ז"ל.

שבת "והדרת" הייתה אחת היוזמות של אורי עם כניסתו לתפקיד השר לאזרחים ותיקים. 

אורי רצה ליצור עניין בנושא "והדרת פני זקן" בבתי הכנסת, בבתי הספר ובתנועות הנוער דווקא סביב השבת שבה מופיע פסוק זה בפרשת השבוע. 

מינהל החינוך הדתי אימץ את היוזמה החשובה הזו והטמיע את שבת "והדרת" בלוח השנה של החמ"ד.

 

בשנים שבהן צוינה שבת "והדרת" הוכנו מערכי פעולה בתנועות הנוער והתקיימו פעילויות שהוקדשו למקומם ולכבודם של האזרחים הוותיקים בחברה. המשרד לאזרחים ותיקים הפיק תיק הדרכה מיוחד בנושא הכולל את מערכי הפעילות של תנועות הנוער השונות.

 

בסוף שנת 2015 אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מנתה כ-939 אלף איש, שהם כ-11.1% מהאוכלוסייה בישראל. נכון לסוף שנת 2015 חיו בישראל כ-3,105 איש בני מאה שנים ומעלה. (מתוך נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי שחל ב-1 לאוקטובר 2016)

סמיכות שבת "והדרת" ליום השואה, ליום הזיכרון וליום העצמאות מחדדת את הצורך לתת יחס מכבד למי שרבים מהם היו שותפים בהקמת המדינה ובבנייתה, מתוך ההבנה שמדינה שמכבדת את זקניה היא מדינה שראוי לחיות בה וראויה למי שהקריבו את חייהם למענה. 

(עובד מתוך דף הפייסבוק "מספרים על אורי אורבך")

מתוך פוסט לסיכום שבת והדרת תשע"ט

אצלנו בבית הכנסת עסקו דברי התורה ב"והדרת", זקני הקהילה כובדו בעלייה לתורה, ובשיעור לנשים כמה מהמתפללות – חלקן אזרחיות ותיקות בעצמן – אמרו דברי תורה בנושא. אני מצידי סיפרתי על הרקע ליוזמה, סיימתי בטקסט שאורי כתב על תקוותיו לגבי האזרחים הוותיקים (אשתף בתגובות) והבאתי רעיון שהתחדש לי בזמן קריאת התורה הבוקר. בשני פסוקים בפרשת קדושים נאמר "ויראת מאלוהיך". בפעם הראשונה בעניין ההוגנות כלפי החלש – לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱ-לֹהֶיךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, יד) – חז"ל פירשו שבמילה עיוור הכוונה גם למי שסומא בעניין. לא לרמות את מי שאינו מבין בתחום מסוים, במוסך למשל, או כמו אצל כל אלה שלא יצאו צדיקים אצל חיים הכט ובחיים בכלל.

בפעם השנייה נזכרת יראת ה' בהקשר לזקנים – "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱ-לֹהֶיךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, לב). רש"י מסביר שהתוספת הזאת נאמרת בדברים המסורים ללב, שרק האדם עומד מול מצפונו ורק הוא יודע אם קיים את המצווה כראוי או שלמשל עצם עיניו כדי לא לראות שהזקן מתקרב ויהא עליו לקום לכבודו.

 

לפתע התחוור לי קשר נוסף בין שני הדברים: גם ציבור הקשישים מאוים פעמים רבות בידי רמאים שמפילים אנשים תמימים בפח. גם הם עלולים להיות אותם עיוורים שאנשים חסרי לב נותנים מכשול בפניהם. אורי התחיל בזמנו לפעול בעניין, להגן על קשישים מעסקות מכירה מפוקפקות. מאוחר יותר ח"כ איציק שמולי יזם חוקים ותקנות שיגנו על הקשישים ועל כלל הצרכנים החלשים, הנה ידיעה בעניין: 

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001256309

 

ב"ה הגיעה לכנסת גם מירב כהן שהתגייסה לעמוד לצד הקשישים נגד מבקשי רעתם, אלה שאין יראת אלוהים בליבם. נקווה שיגבר האור על החושך, בכל תחום.

 

 *שווה להכיר את מוקדי הסיוע ומיצוי הזכויות  – כל זכות, והמוקד לאזרחים ותיקים 8840*

https://bit.ly/2J0rVis

 

התמונה מתוך פרויקט הסבתות – קטלוג אופנה מקסים שיצא ב-2014 בשיתוף בין המעצבים אדי כלאב, אורית אביעזר ורינה אפלבוים מסטודיו מנדרינה. צילמה: דנה ישראלי

 ניסן תשע"ז

שבת "והדרת"

הפסוק המוכר כל-כך "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" מופיע בפרשת קדושים, לכאורה לא במקום הטבעי שלו. תחילת הפרשה מוקדשת למצוות מוסריות שבין אדם לחברו: דאגה לעניים, לא לגנוב, לא להלין שכר, לא לקלל חרש ולא להכשיל עיוור, לא לרכל ואפילו לאהוב את רעך כמוך (גם אם הוא לא בדיוק כמוך).

המצוות הקשורות לזקנים מחכות בסבלנות, (כמו שמבוגרים רגילים…) והן מופיעות רק לאחר רצף של ציוויים המתרים בנו לא לנהוג בחוקות הגויים: "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים ואל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלוקיכם: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך אני ה'".

בעל "העמק דבר", הנצי"ב מוולוז'ין, מתייחס לשאלה הזו ומסביר כי לא סתם ניצב הפסוק הזה בסמוך למצוות המזהירות מעבודה זרה ומחוקות הגויים. בעוד שמנהגי הגויים היו לפנות אל האובות והידעונים בשעת צרה או כדי לדעת את העתיד, הרי שתורתנו הקדושה דורשת מאיתנו לכבד את הזקנים שלנו. זוהי התשובה היהודית למנהגי הגויים. ובלשוננו: אצלנו לא פונים אל קוסמים ומכשפים, אובות וידעונים, אלא אל האבות והידענים, הזקנים והחכמים.

מסר יהודי וחינוכי חשוב זה יצוין השבת בע"ה באלפי בתי כנסת וקהילות ברחבי הארץ. האדם המבוגר, הזקן, ראוי לכבוד בשל ניסיונו וחוכמתו. לצערנו, אנשים מבוגרים עולים אצלנו לכותרות לעיתים קרובות מדי בשל פעולות אלימות המופנות נגדם. תפקידנו הוא להדגיש דווקא את תרומתם, את יכולתם בשלל תחומים, את ניסיון חייהם העומד לרשות החברה כולה. 

(מתוך מאמרו של אורי אורבך ז"ל "מפני שיבה תקום חברה" שנכתב לקראת שבת "והדרת" הראשונה ופורסם בעלון "מצב הרוח"במאי 2013)

 

בשבת פרשת "קדושים" נקרא בבתי הכנסת את הפסוק "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן",

ונמשיך את המסורת המיוחדת שהגה אורי אורבך ז"ל.

שבת "והדרת" הייתה אחת היוזמות של אורי עם כניסתו לתפקיד השר לאזרחים ותיקים. 

אורי רצה ליצור עניין בנושא "והדרת פני זקן" בבתי הכנסת, בבתי הספר ובתנועות הנוער 

דווקא סביב השבת שבה מופיע פסוק זה בפרשת השבוע. 

מינהל החינוך הדתי אימץ את היוזמה החשובה הזו והטמיע את שבת "והדרת" בלוח השנה

של החמ"ד.

 

בשנים שבהן צוינה שבת "והדרת" הוכנו מערכי פעולה בתנועות הנוער והתקיימו פעילויות

שהוקדשו למקומם ולכבודם של האזרחים הוותיקים בחברה. המשרד לאזרחים ותיקים הפיק

תיק הדרכה מיוחד בנושא הכולל את מערכי הפעילות של תנועות הנוער השונות.

 

בסוף שנת 2015 אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מנתה כ-939 אלף איש, שהם

כ-11.1% מהאוכלוסייה בישראל. נכון לסוף שנת 2015 חיו בישראל כ-3,105 איש בני מאה

שנים ומעלה. (מתוך נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי 

שחל ב-1 לאוקטובר 2016)

סמיכות שבת "והדרת" ליום השואה, ליום הזיכרון וליום העצמאות מחדדת את הצורך לתת

יחס מכבד למי שרבים מהם היו שותפים בהקמת המדינה ובבנייתה, מתוך ההבנה שמדינה

שמכבדת את זקניה היא מדינה שראוי לחיות בה וראויה למי שהקריבו את חייהם למענה. 

(עובד מתוך דף הפייסבוק "מספרים על אורי אורבך")